שגרת חיים לעומת מוטיבציה

במאמר זה אעסוק בשאלה של ייצור מוטיבציה (פנימית או חיצונית) מול ייצור של שגרת חיים שכוללת בתוכה הרגלים נכונים ובשאלה  "כיצד אפשר להתמיד בתוכנית אימונים?" 

ישנה תופעה מאוד שכיחה שבה אנשים מתחילים להתאמן על פי תוכנית אימונים ולא מצליחים להתמיד.
בהרבה מקרים, הסיבה לכישלון היא בגלל שאנחנו מאוד מסתמכים על המוטיבציה שלנו להתאמן, במקום לפתח הרגלים שבהם האימונים הם חלק משגרת החיים שלנו. הבעיה עם זה, היא שלרובנו אין כמות בלתי מוגבלת של מוטיבציה וקשה לייצר אותה לאורך זמן.

המרכיבים של המוטיבציה רבים והם שונים אצל כל אדם (הישגיות, אושר, בריאות, תכלית, תחושת התקדמות, ביטחון, אכפתיות כלפי הזולת, מעמד, גאווה, כסף וכו'). כאשר נחבר את כל המרכיבים ביחד נקבל את כמות המוטיבציה שיש לנו. המוטיבציה עוזרת לנו לקבל החלטות, היא עוזרת לנו לבצע משימות קשות, מורכבות, לפעמים לא נעימות.

כאשר אנחנו מתכוונים לעשות פעולה קשה פיזית ומנטלית, יש לנו מלחמות פנימיות בין גורמים שונים לגבי האם לעשות אותה. מי שמסתמך על מוטיבציה על מנת להתאמן, יכול להעלות שאלות בסגנון של "האם צריך לעשות את זה?", שהופך ל"אולי לא נעשה את זה היום?", "אולי רק הפעם אוותר", "היום קשה לי", "אולי עוד אחד וזהו?". אם המוטיבציה תנצח במלחמה הפנימית הזאת, האימון באמת יצא לפועל באותו יום.

המוטיבציה מונעת מהמשמעות שאנחנו נותנים לפעולות שאנחנו עושים והפעולות שנעשה. המטרות שהצבנו לעצמנו לשבוע, חודש, שנה, עשור ולכל החיים מושפעות מהמשמעות שאנחנו נותנים להשגתם. יכול להיות שלפעולות מסוימות שנעשה, תהיה השפעה גם על המעגלים החברתיים הקרובים אלינו, הרחוקים מאיתנו ואפילו על דורות קדימה. אנחנו מוצאים משמעות לפעולות שאנחנו עושים ובעזרת מחשבה עמוקה על המוטיבציה שלנו אנחנו יכולים לדעת איך להתמודד עם עצמנו, עם האנשים שסובבים אותנו, עם המשימות שהטלנו על עצמנו והמשימות שמוטלות עלינו.

הבנת המניעים שלנו, זה צעד חיוני שנועד להגביר את האושר שלנו ולהקטין את הבלבול בחיינו.

אי אפשר להסתמך על אופן חשיבה שבו  לפני כל אימון עולות השאלות האלה לאורך זמן. המלחמות הפנימיות האלה מתישות בסופו של יום גם את האנשים הכי חדורי מוטיבציה בעולם. בגלל זה ספורטאים מוצלחים ואנשים בעלי אורך חיים ממושמע לא נבנים רק על מוטיבציה, הם נבנים על אורך חיים שנמנע ככל האפשר משימוש במוטיבציה. הם מגיעים לסוג של כהות מחשבתית, הם "מכבים" את החלק המתלבט שלהם, ובכך לא נכנסים לקרבות כוח רצון. ספורטאים מוצלחים באופן די רובוטי עושים את האימון "כי זה מה שצריך לעשות".

 על מנת להתמיד באימונים, הרגלים נכונים תמיד יהיו יותר אמינים ממוטיבציה. חשוב לסדר לו"ז יחסית קבוע שבו יכנסו האימונים, המשפחה, העבודה, שעות השינה, התזונה וחיי החברה. להתרגל לעשות את האימונים מכיוון שיש צורך לעשות את האימונים. זה לא משנה אם הצורך הזה נובע מתוצאה בתחרות או שזה צורך שנובע מתוך רצון להתאמן על מנת לשמור על אורך חיים בריא.

לכולנו יש הרגלים שאנחנו חיים על פי הם בכל יום, סביר להניח שגם היום, כמו בכל יום, תלכו לעבודה\ לימודים. גם אם אין לכם מוטיבציה לעשות זאת, כנראה שתכנסו בבוקר לאוטו ותעשו את מה שאתם צריכים לעשות. חלקכם גם תעשו היום עבודה יפה מאוד, למרות שזה בוקר של יום ראשון ובקושי התעוררתם אחרי הסופ"ש. אין צורך במוטיבציה כדי להגיע לעבודה, צריך בגדים, אמצעי תחבורה ושעון מעורר. לא מוטיבציה.

אותו דבר באימונים: לא צריך מוטיבציה כדי לרכב על אופניים. צריך מקום להתאמן, זמן להתאמן, אופניים תקינים, ביגוד וקסדה. יש אימון ומתאמנים לפי התוכנית שיש לאותו אימון. אם בכל זאת אתם מרגישים שאתם צריכים חיזוק חיובי ברכיבה, תקבעו עם חברים ותעשו את האימון ביחד, תאתגרו אחד את השני ותהנו מזה. אתם לא צריכים להיות תלויים בהם על מנת לצאת לאימון, אבל זה לגמרי מוסיף לחוויה.

חשוב לזכור שלהתאמן זה לטפל בגוף שלך, בדיוק כמו שלעבוד זה לטפל בחשבון בנק שלך. כל אדם צריך להתאמן לפי הרמה שמותאמת לו על מנת לשמור על הבריאות שלו או על מנת להשיג את המטרות שהוא קבע לעצמו, גם אם אין לו מוטיבציה. לפעמים קורה שהאימונים לא כיפיים, לפעמים הם סיזיפיים, אבל חשוב להתמיד באימונים.

אצל רוב האנשים, כשהם עושים אימונים באופן קבוע, יש להם רצון להמשיך להתאמן. כשהם מפסיקים, אפילו ליומיים- שלושה, יש להם רצון להמשיך לנוח. כמו החוק הראשון של ניוטון ;-)

לפעמים, אדם חכם מאוד, שמתלבט מידי ומתוחכם מידי, יכול לחשוב על האימון שהוא עושה יותר מדי ולהתנגד לאתגר אימוני שמוציא אותו מתחום הנוחות ומכניס אותו למאמץ\כאב. בהשוואה לאדם עם דפוסי חשיבה יותר פשוטים, שיעשה את האימונים לפי מה שרשום בתוכנית באופן קבוע ויצליח להשתפר. ככל שאתה עובר לדפוס מחשבה פשוט יותר, אתה ממוקד יותר,  החלטי יותר וקשיים ומאבקים פנימיים פחות מושכים אותך מהמטרה.

מוטיבציה יכולה לנצח מאבקים פנימיים, אבל על מנת להימנע ממאבקים פנימיים אלה, חשוב מאוד בנוסף לבניית ותחזוקת המוטיבציה. להשקיע לפחות את אותם אנרגיות, אם לא, יותר בבניית הרגלים, סדר יום, חוקים, הנדסת סביבה, ערכים, עקרונות, אתיקת עבודה ועוד, שתפקידם למנוע התלבטויות ומאבקי כוח רצון כדי שלא נצטרך להשתמש במוטיבציה ועל מנת שבאמת תוכלו להתמיד בתוכנית האימונים לאורך זמן ארוך.

בעיקר במהלך תקופות הכנה קשות, לקראת תחרויות מטרה מאתגרות, חשוב לשלוט במחשבות  שלך ברמה גבוהה לאורך כל התקופה על מנת להקל על עצמך. הכנה נכונה לתחרות היא כמו נהיגה בכביש מהיר ארוך, חשוב להתרכז בנהיגה, להישאר בנתיב שלך, לא לחתוך אחרים, לנסוע במהירות בטוחה, לעצור בשביל להתרענן ולמלא דלק בזמנים קבועים. אם מישהו חותך אותך או שיש לך תקלה טכנית, להגיב במהירות על מנת להימנע מתאונה ומיד לחזור לנסיעה עד שאתה מגיע אל היעד שלך.
אם תזגזג בין הנתיבים, תתעסק בפלאפון בזמן הנהיגה, תנהג מעל המהירות המותרת ולא תעצור להתרענן סביר להניח שלא תגיע אל היעד וגם יכול להיות שתגרום לעצמך נזק. אתה היחיד ששולט במחשבות שלך, ככל שתהיה יותר יציב ויותר תסתמך על הרגלים נכונים ככה תקל על עצמך.

כאשר אדם מתחיל להתאמן באופן מסודר, בדרך כלל, צריך לעשות שינוי בהרגלים, צריך באמת להסכים לשינוי ולהתמסר לשינוי. יש הבדל בין פשוט להגיע לאימון לעומת התמסרות לתוכנית אימונים. צריך להסיר חסמים של התנגדות לשינוי על מנת לעבור תהליך משמעותי בעזרת שגרת חיים שכוללת בתוכה אימונים, תזונה נכונה, שעות שינה מספקות ובעזרתו ליצור שינויים פיזיולוגיים ומנטליים.

חשוב להבין שעל מנת להשיג את המטרה שהצבת לעצמך, בין אם זה להרזות, לייצר שגרת חיים בריאה, לסיים תחרות או לנצח תחרות יש תהליך ארוך שצריך לעבור. ברוב המקרים, התהליך שעברת הרבה יותר חשוב מהמטרה שהשגת. חשוב להבין את המניעים שלך לעבור את התהליך הזה, חשוב להנות מהדרך למרות שלפעמים היא קשה וחשוב לנצור רגעים משמעותיים ומטרות ביניים כשאתה מגיע אליהם.

אם ניקח בתור דוגמא את המטרה "לסיים את האפיק". אפשר להתאמן לקראת האפיק 5 שעות בשבוע, מתוכם לעשות רכיבה אחת של שלוש שעות ועוד רכיבה אחת של שעתיים. לקראת המרוץ, להעלות קצת את העצימות והשעות בגלל שאתה בפאניקה מזה שהמרוץ מתקרב ולא התכוננת כראוי. במקביל לזה, לא לישון כמו שצריך בלילות, לדלג על אימונים או בכלל לא לתכנן את האימונים. אפשר לצאת לרכיבות ארוכות בלי לתכנן את התזונה כמו שצריך ופשוט לרכב עד שאין לך כוח. יכול להיות שאחרי ההכנה הזאת מאוד תסבול בתחרות אבל איכשהו גם תצליח לסיים אותה למרות שלא השקעת באימונים. מה יצא לך מזה?

לדעתי, עדיף לנצל את האימונים לתחרות בתור הזדמנות לגדילה, התפתחות, למידה ושיפור עצמי. בזמן האימונים לתחרות עליך ליצור הרגלים שבעזרתם תצליח להתמיד בספורט לאורך שנים, גם אחרי שעברת את התחרות. התחרות לוקחת כמה ימים, אבל הדרך שעברת במהלך הבנייה לקראת התחרות היא מה שחשוב והיא יכולה להשפיע עליך לאורך כל החיים.

אחרי שהתאמנת ברמה גבוהה לקראת התחרות, העמסת אימונים שעובדים על מגוון של יכולות, התאוששת בזמן, למדת איך להזין את הגוף שלך לקראת האימון והתחרות וגם בזמן האימון והתחרות. רכבת בתחרות לפי גבולות של דופק והספק שלמדת שנוחים לך למאמץ הזה. סיימת את התחרות בכבוד, עם חיוך על הפנים. בזכות ההשקעה שלך, חווית חוויה משמעותית שאולי תרצה לשחזר בשנה הבאה או בתחרות אחרת או אולי פשוט להמשיך לעשות ספורט ולהנות מהרכיבה כמו שנהנית בזמן האימונים לתחרות.

עמידה בתוכנית אימונים היא אתגר פיזי ופסיכולוגי, מי שמתלבט מידי לגבי יציאה לאימונים ומתנגד לשינוי בהרגלים, פוגע בתהליך. בשביל לעמוד בתוכנית אימונים צריך לשלוט במחשבות, אך לחשוב באופן יחסית אוטומטי על מנת להימנע ממאבקים פנימיים, חשוב לשבור הרגלים רעים וליצור הרגלים טובים במקומם.

כיבוי של התלבטויות הוא שינוי פסיכולוגי עמוק שאצל חלק מהאנשים מאוד קשה. על מנת להצליח לעבור אותו חשוב להיות החלטיים כשקובעים את המטרה שרוצים להגיע אליה, חשוב לקבוע מטרות ביניים ריאליות על מנת לפתח מסוגלות עצמית, לקחת צעדים קטנים לכיוון המטרות על מנת שיהיה אפשרי להתקדם באופן הדרגתי אבל מתמשך. שחרור הגנות, קבלת השינוי בשגרת החיים, כיבוי של האגו ורצון ללמוד על מנת להשתפר, צריכים להנחות את קו המחשבה על מנת לחשוב כמו ספורטאי.

חשוב גם לזכור שיש הבדל בין מה שאנחנו חושבים, מה שאנחנו עושים ומה שאנחנו חושבים שאנחנו עושים ולכן חשוב להיות ערים לביקורת, תגובות ועידוד מהסביבה. מקווה שאתם תהנו מתהליך האימונים לקראת התחרות, תפיקו את המירב מהאימונים ותמשיכו לרכב ולשלב ספורט בתוך שגרת החיים שלכם לאורך שנים גם אחרי שהשגתם את המטרה שקבעתם לעצמכם לחודשים הקרובים.

בהצלחה והכי חשוב שתהנו!!

אני זמין לכל התייעצות :-)